אורו של הבודהא מאיר את אדמת גואן-ג'וֹאוּ – חלק רביעי
הנצחה ליום השנה הארבע עשרה ליום בו המורה לימד את הפא במחוז גואן, פרובינציית שאן-דונג
נכתב על-ידי מתרגל פאלון דאפא ממחוז גואן, אזור שאן-דונג
הערת מערכת פאלון ניוז: מאחר ומאמרים אלו ארוכים מאד הם מפוצלים לחלקים, חלקיו הקודמים של המאמר פורסמו בקישורים הבאים:
החלק הראשון: http://www.falunnews.org.il/articles_p/2008/04/c_05/83927_14.htm
החלק השני: http://www.falunnews.org.il/articles_p/2008/04/c_05/83927_23.htm
החלק השלישי: http://www.falunnews.org.il/articles_p/2008/05/c_05/83927_03.htm
3. ביקור בבתי התלמידים
א. אישה קשישה שנהגה לתרגל צ'-יגונג של הטאואיזם רצתה ללמוד ממורה ברמה גבוהה יותר כדי שתוכל להיות מאסטר של צ'י-גונג בעצמה. הבנתה בצ'י-גונג הייתה מוגבלת לנושא של ריפוי מחלות. כשהקשיבה להרצאותיו של המורה היא חשבה שמילותיו ברמה כה גבוהה, מעבר לכל דמיון. באותו זמן ליבה לא היה מסוגל לקלוט את כל עקרונות הפא, בגלל שהיא לא לגמרי נפטרה מהתיאוריות הטאואיסטיות שלמדה בעבר. לאחר ההרצאה היא ניגשה למורה ואמרה לו "הייה צנוע! אתה מתפאר, יש ישויות ברמות גבוהות שמקשיבות לך!". המורה חייך ולא אמר דבר. היא שפטה את המורה עם עקרונות טיפוח צ'י-גונג מרמות נמוכות, בעוד שטיפוח הפאלון דאפא שם לו למטרה את כל המושגים האנושיים – המפתח הוא לסלק את כל ההחזקות. היא הזמינה את המורה לביתה ושוב אמרה לו את אותם הדברים. המורה חייך שוב ולא אמר דבר. עם חלוף הזמן, בהדרגה היא היתה ברורה יותר לגבי הרצאותיו של המורה.
המורה ביקר בביתה של המתרגלת הזו פעמים רבות והטיל עליה מספר משימות חשובות. הוא שם לב לבעיותיה וכשעזב בפעם הראשונה את מחוז גואן הוא ארגן שתי מתרגלות שיעזרו לה.
ב. בחזית ביתו של המתרגל מר רווי (שוטר) גדל עץ. המורה טפח על העץ שלוש פעמים ואמר, "העץ מחייך". כשרווי בצע בשעות הלילה את תרגיל המדיטציה הוא ראה את העץ שטוף אור. לפני זמן מה, בגלל סיבות שונות, רווי נאלץ לעקור את העץ. לילה אחד כשאעלה (הדליק) קטורת לפני תמונתו של המורה, הוא סיפר על כך למורה במחשבותיו. באותו לילה בחלומו הוא ראה כבשה לבנה רצה לכיוון דרום-מזרח.
ג. יש שער קטן בצידו המערבי של בית-הדפוס של מחוז גואן. בבוקר ה-19 בנובמבר 1992 המורה הלך לשם עם המתרגל לי כדי לבצע עבודה כלשהי. מתרגל אחד שבעבר תרגל באסכולת תרגול אחרת ורדף אחר יכולות על טבעיות, הראה למורה תמונה של אישה. המורה חייך, אך הבעת פניו השתנתה מיד כשראה את התמונה. המורה אמר לו, "תניח אותה בצד!" התברר שלאישה שבתמונה היו כמה יכולות על טבעיות שוליות, אך היא נשלטה על-ידי חיות. מתרגל הדאפא שהיה בעל התמונה נשלט גם הוא על-ידי חיות. המורה ניקה את הרוחות הרעות. כשהמתרגל ליווה את המורה כשעזב, המורה התרחק קצת מחוץ לשער הראשי, חזר ואמר למתרגל, "ניקיתי את כל החצר הזו". המורה נתן למתרגל זה דברים רבים והשגיח עליו בעת שטיפח. אף על פי שלפעמים מתרגל זה לא פעל היטב ואפילו אכזב את המורה לאחר ה-20 ביולי 1999, המורה עדיין נתן לו הזדמנויות, בגלל שראה שמתרגל זה בוודאות יהיה למתרגל דאפא אמיתי.
ד. בבוקר ה-18 בנובמבר 1992 בני זוג בגיל העמידה הזמינו את המורה לארוחה בביתם כדי להודות לו על שהציל את חייהם. הם שכרו את ביתם ולבעל הבית היה כלב גדול ושחור. כשהמורה בלוויית כמה מתרגלים נכנס לחצר, הכלב נבח על כולם מלבד על המורה. כשהכלב ראה את המורה הוא השתטח על הארץ ולא הוציא קול.
כשהמורה והמתרגלים נכנסו לבית, החדר כבר היה מלא באנשים שבאו לראות את המורה. אדם אחד שאל את המורה על תכונת ההארה של עצמו והמורה ענה "יש לך תכונת הארה טובה; טפח ותרגל בחריצות!. אדם אחר רצה לשאול משהו אך עצר בעצמו. המורה הציץ לעבר המתרגלים ואמר: "כשאדם עליון שומע את הטאו, הוא מתרגל אותו בחריצות" (הרצאה תשיעית, ג'ואן פאלון).
הגיעה שעת הסעודה והארוחה הייתה מפוארת. מישהו שאל את המורה מה דעתו על האוכל, והמורה ענה שעבורו לכל דבר יש אותו טעם. כשהרים את האוכל בעזרת מקלות אכילה בידו הימנית, בעזרת ידו השמאלית הוא תפס כל פרור שנפל. הבנו שהמורה מלמד את הפא באמצעות דוגמאות.
אנחנו רוצים להזכיר דבר אחד נוסף: כשהמורה הגיע למחוז גואן הוא לבש סוודר עם טלאים. הוא קנה שוברי ארוחה באשראי הנותן למחזיקו אפשרות לאכול בקפיטריה, והלך לקפיטריה הגדולה לכל שלוש ארוחות. המתרגלת גב' ליו דאגה לשוברי הארוחה עבור המורה. זו הייתה הפעם הראשונה בה ליוותה את המורה בנסיעתו ללמד את הפא. היא ראתה שהמורה חי חיים פשוטים ובחיסכון רב. בוקר אחד היא יצאה וקנתה למורה מאכל מקומי מיוחד. הוא לא היה מאושר מכך ונתן לגב' ליו הרצאה בנושא. המורה השאיר את שוברי הארוחות שנשארו כשעזב את מחוז גואן, כולל את השוברים לארוחות בוקר וצהריים.
לאחר הארוחה המורה הצטלם אתנו. הוא הסכים לכל בקשותינו, בין אם בקשנו להצטלם בקבוצה או בתמונת יחיד עם המורה. ליבותנו עולים על גדותיהם בחום ובשמחה כל אימת שאנחנו נזכרים ברגעים היקרים האלו.
המשך יבוא...