ההשקפות המדעיות הקלאסיות מאותגרות, השקפה כלל עולמית חדשה מתפתחת - חלק שני
מודעות היא המאפיין הבסיסי של החומר
מאת יי פו
השקפת העולם של המדע המערבי הקלאסי מתייחסת ליקום שבתנועה, כמו גם לכל בני האדם ולישויות האחרות, כאל מכונות. המדענים, שהם כמובן בעלי תודעה, חוקרים את הטבע ואת היקום עם השקפת העולם הקשוחה והמכנית הזאת. במשך מאות שנים הם ניסו ללא הועיל לשפוך אור על טבעה של המודעות אך עדיין אין להם שום רמז בהתמודדותם עם השאלה מהי מודעות. המודעות, עבור המדע המערבי, עדיין אפופה מסתורין.
כאשר מדענים מערביים חוקרים את המודעות, קושי בו הם נתקלים הוא שאין ביכולתם להשתמש במונחים המוכרים של זמן, מרחב, מאסה ואנרגיה כדי למדוד אותה. אבל כל אחד מאיתנו יודע בבירור שהמודעות שלנו אכן קיימת. אם כן כיצד יכול אדם לחקור את המודעות אם לא ניתן למדוד אותה באמצעים רגילים, אף על פי שכולנו יודעים שהיא קיימת?
כשאנשים מנסים כיום להרכיב את הפאזל שהתקבל משיעורים שנלמדו במספר דיסציפלינות שונות, וכשמדענים וחוקרים נתקלים שוב ושוב בקשיים כשהם חוקרים את תופעות החיים השונות, רבים מהם מבינים שכשמנסים להבין את התופעות האלו, חייבים לקחת בחשבון את המודעות, ממנה המדע המערבי נהג להתעלם במשך תקופה ארוכה. השקפת העולם החומרית לחלוטין של המדע המערבי צריכה להשתנות מן היסוד.
1. הקשיים בהם נתקלים כשחוקרים את המודעות
בתקופה האחרונה נערכו מחקרי עומק רחבים ומעמיקים על המוח ועל מערכת העצבים. אך על-אף שלבני האדם יש הבנות רבות למדי על תפקודים רבים של המוח, כמעט ואין הבנה על המודעות עצמה. אנשים עדיין לא מסוגלים לפענח את הבעיה הקשה של המודעות. הבעיה הקשה הזו מעלה את השאלה כיצד אדם חווה דברים כמו צבע, טעם, בהירות וכו', וכן כיצד אדם שופט, מגיע להחלטות וכו'. לאחרונה, הבעיות הקשות האלו של המודעות עוררו שוב סוגיה עליה התווכחו הפילוסופים ממושכות: האם המודעות מגיחה לפתע מהחומר או שהיא קיימת באופן מהותי בכול החומרים (מה שמוכר בפילוסופיה הסינית הקדומה כ-"לכול דבר יש מודעות").
מאז ימיו של דקארט, המגמה הרווחת בהשקפת העולם המערבית אומרת שהחומר קובע את המודעות ושהמודעות היא תוצר לוואי הנובע מהחומר. נקודת המוצא המטריאליסטית הזאת עומדת בפני אתגרים וקשיים שכמעט ולא ניתן לפתרם. לדוגמה:
1) מדענים רבים הבינו שכדי להוציא מודעות מחומר שאין לו מודעות במקור, נדרש נס. אולם המטריאליזם אינו מתיר תופעות על-טבעיות. במילים אחרות, המודעות בלתי אפשרית.
2) במשך כל השנים של חקר המוח תוארו הבנות רבות על תפקודי המוח השונים, אולם אנשים רבים הטילו ספק האם "הבעיה הקשה של המודעות" תיפתר אי פעם, תחת השקפת העולם המטריאליסטית.
3) מספר חוקרים ניסו לנתח את המודעות מנקודת המבט של מדידות קוואנטיות. הם הגיעו למסקנה שהמודעות היא משהו שלא ניתן לפשט הלאה ושהיא אינה משהו המגיח לפתע מהחומר. זה בגלל שאם המודעות היא רק תוצר לוואי של החומר, "הבעיה הקשה של המדידה" במכניקת הקוונטים אינה יכולה להיפתר. מכאניקת הקוונטים מתייחסת לחומר לפני המדידה כאל הסתברויות של צפיפות החומר. המדידה תגרום ל"קריסת" ענן ההסתברויות לערך יחיד וכך ניתן להשיג מדידה מסודרת. כאן מתעוררת הבעיה. אם מודעות מופיעה מהחומר, מאחר והמוח בעצמו הוא פונקצית צפיפות של הסתברויות הנובעת מההסתברויות של האטומים, האלקטרונים, הפרוטונים והניוטרונים המרכיבים אותו, כיצד צפיפות ההסתברויות של המוח יכולה לגרום לקריסת צפיפות ההסתברויות של ה"חומר" הצופה? כיצד הנמדד יכול להיות גם המודד? אם נדבר על היקום הגדול יותר, האם זה אומר שיש גם צופה מחוץ ליקום? זה מוכר כפרדוקס המדידה במכאניקת הקוונטים. כדי לפתור את הפרדוקס הזה, פיזקאים הציעו פתרונות רבים, אבל אף אחד מהם לא יכול לענות לחלוטין על השאלה. זוכה פרס נובל יוגן וויגנר אמר שהמודעות היא הבעיה הבסיסית של המדידה הקוונטית. על אף שהפיזיקאים של היום מבינים שקיימת מודעות ברמת הקוונטים, מכאניקת הקוונטים עצמה אינה יכולה לפתור את בעיית המודעות. מאז שפורסמה מכאניקת הקוואנטים, המודעות הייתה בעיה גדולה עבורה, אבל בכול תקופת הזמן הממושכת הזו הפיזיקאים מתעלמים ממנה. זו בעיה קשה שמביכה את אנשי הפיזיקה.
בגלל כל הבעיות הקשות האלו בחקר המודעות, יותר ויותר אנשים בתחומי הפילוסופיה, הנירולוגיה, הפסיכולוגיה והפיזיקה החלו להבין שכמו הזמן, המרחב המאסה והאנרגיה, גם המודעות היא תכונה בסיסית של החומר והיא חלק בלתי נפרד של היקום. לאחרונה נערכו דיונים רציניים בנושא החשוב הזה על-ידי חוקרים בכנסים מדעיים ובכתבי העת המרכזיים של עולם המדע. זו מגמה מתפתחת בעולם המחקר.
כמו כן, בגלל כל הסיבות שהוזכרו למעלה, יותר ויותר מדענים וחוקרים הבינו שחקר המודעות עם השקפת עולם מטריאליסטית קרטזיאנית (התואמת להגותו של דקרט) לא תקדם אותם לשום מקום. מדענים וחוקרים, ובכללם גם מערביים רבים, מבינים שהשקפותיו של המדע המערבי הקלאסי צריכות להשתנות. לפיכך, הם פנו להשקפת העולם של הפילוסופיה המזרחית. אולם מאחר והתרבות הסינית המסורתית נהרסה על-ידי המפלגה הקומוניסטית הסינית, מדענים וחוקרים מערביים רבים פנו להודו. זו אחת הסיבות לכך שהיוגה ההודית והשקפות מיסתיות זכו לפופולאריות רבה בעולם המערבי.