ההשקפות המדעיות הקלאסיות מאותגרות, השקפה כלל עולמית חדשה מתפתחת – חלק שלישי
מאת: יי פו
2. אדם צריך לחקור את המודעות ברמת הקוונטים
הביקורות כיום על המדעים הנירולוגיים (מוח ומערכת העצבים) טוענים שמזה זמן רב מדענים נוירולוגים, במודע אול לא במודע, חוקרים את תפקודי המוח והמודעות בעזרת תיאוריות ונקודות השקפה של הפיזיקה הקלאסית של ניוטון. הפיזיקה של ניוטון מתייחסת למערכות פיזיקליות כסכום של תתי מערכות בלתי תלויות; כל תתי המערכות האלה יכולות לפעול הדדית רק עם תת המערכות השכנות ואת תנועתן ניתן לחזות מראש. אולם מכאניקת הקוונטים כבר מזמן הצביעה על הטעות החמורה בפיזיקה של ניוטון. עוד ועוד חוקרים מבינים שמאחר ונקודת המוצא בפיזיקה של ניוטון שגויה, נקודות ההשקפה של הפיזיקה של ניוטון אינן מתאימות לחקר המודעות. אולם השקפת העולם של הפיזיקה הקלאסית הזאת מושרשת עמוק במחשבותיהם של אנשים רבים ולכן היא עדיין משפיעה על דרכי החשיבה של אנשים רבים.
עוד ועוד מדענים הבינו שאדם אינו יכול להבין את המודעות ברמת המוח ומערכת העצבים. מודעות היא משהו שכבר קיים ברמה תת מיקרוסקופית. לפיכך, במטרה ללמוד באמת על המודעות, אדם חייב לחקור ברמה תת מיקרוסקופית, ברמת הקוונטים. כולנו יודעים שהעולם התת מיקרוסקופי הוא הרמה שמתארת מכאניקת הקוונטים, אבל מכאניקת הקוונטים בעצמה לא ענתה על הבעיה הקשה של המודעות (בעיית המדידה). לכן גם לפיזיקה וגם לביולוגיה יש אותו היעד ברמת הקוונטים.
אנחנו יודעים שהתיאוריות בפיזיקה שונות מאלה של הביולוגיה. חוקי הפיזיקה מבוססים על היגיון וניסויים; במובן מסוים הם באופן הגיוני חוקים מחויבי המציאות. מצד שני, חוקים בביולוגיה מבוססים על מיון והתבוננות; הם אינם ליניאריים. אם כן כיצד מסוגל אדם לאחד את תיאוריות הפיזיקה והביולוגיה? על-אף שהמאפיינים שלהן שונים לחלוטין, שתיהן נתקלו בבעיה הקשה של המודעות. נראה שאיחוד שני התחומים קשור לנושא המודעות.
באותו הזמן, אם אנחנו מסכימים שמודעות היא תכונה בסיסית של החומר, אז מודעות קיימת גם בחלקיקים תת מיקרוסקופיים. כלומר, המודעות קיימת מטבעה ברמת הקוונטים וברמה התת מיקרוסקופית. זה מה שיוביל גם את הפיזיקה והביולוגיה לחקור את המודעות ברמה של קוונטים תת מיקרוסקופיים.
3. האם שזירה קוונטית (תופעה במכאניקת הקוונטים בה המצבים הקוונטיים של שני עצמים או יותר חייבים תמיד להיות מתוארים בהתייחסות אחד לשני) היא תוצאה של חלקיקים תת מיקרוסקופיים של המודעות?
לא ניתן לראות או לגעת במודעות וגם לא למדוד אותה במונחים של זמן, מרחב, מאסה, או אנרגיה. אולם יש לה מספר מאפיינים מוכרים. אם ניתן להתבונן במודעות כעל תכונה בסיסית של החומר, אז גם לחלקיקים תת מיקרוסקופיים תהיה מודעות ולכן הם יראו מאפיינים של מודעות. אם ניתן יהיה לראות את המאפיינים האלה בניסויי מעבדה, האם נוכל להסיק, לפחות בהיבט אחד, שאולי קיימת אפשרות שלחלקיקים התת מיקרוסקופיים האלה יש צורה כלשהיא של מודעות?
הזכרנו קודם את התופעה של שזירה קוונטית. אנשים הבינו ממנה את היחסים הפנימיים של מרכיבים בתוך החומר, אבל הם עדיין לא יכולים להבין לגמרי את המשמעות של שזירה קוונטית. הסיבה העיקרית לכך היא שאנשים חושבים על חלקיקים לפי דרכי החשיבה המסורתיות שלהם על חומר.
ניסויים הראו שכאשר מתרחשת שזירה קוונטית, היא מראה מאפיינים של בעלת זיכרון. החלקיקים התת מיקרוסקופיים מבחינים ומכירים את החלקיקים המסוימים שיש להם איתם "יחסי שזירה". הם יכולים "לזכור" ולהכיר את יחסי השזירה המסוימת הזאת, ללא הגבלה או מוגבלות הנובעת מהזמן מרחב. לא ניתן להבין זאת עם נקודת מבט מטריאליסטית. למעשה מאפייני ההתנהגות האלה של החלקיקים התת מיקרוסקופיים דומים מאוד למה שאנחנו רואים במודעות האנושית.
במערב יש אמרה האומרת: "אם הוא הולך כמו ברווז ומקרקר כמו ברווז אז קרוב לוודאי שהוא ברווז". אנחנו יכולים לומר שמה שמראה שזירה קוונטית היא תוצאה של מודעות של שני חלקיקים תת מיקרוסקופיים. נקודת מבט זו יכולה לתת הסבר הגיוני לשזירה קוונטית. שזירה קוונטית היא הוכחה לקיומה של מודעות בחלקיקים תת מיקרוסקופיים. היא גם מספקת הוכחה טובה מאוד לכך שהמודעות היא תכונה יסודית של החומר. החשיבות שלה עצומה.
המשך יבוא...