אורו של הבודהא מאיר את אדמת גואן-ג'וֹאוּ – חלק חמישי
הנצחה ליום השנה הארבע עשרה ליום בו המורה לימד את הפא במחוז גואן שפרובינציית שאן-דונג
נכתב על-ידי מתרגל פאלון דאפא ממחוז גואן, אזור שאן-דונג
(הערת מערכת פאלון ניוז: מאחר ומאמרים אלו ארוכים מאד הם יפוצלו לחלקים)
למפרסם קישור לחלק הראשון: http://www.falunnews.org.il/articles_p/2008/04/c_05/83927_14.htm
קישור לחלק השני: http://www.falunnews.org.il/articles_p/2008/04/c_05/83927_23.htm
קישור לחלק השלישי: http://www.falunnews.org.il/articles_p/2008/05/c_05/83927_03.htm
קישור לחלק הרביעי: http://www.falunnews.org.il/articles_p/2008/07/c_05/83952_31.htm
המשך
4. ביקור בעיר שיאו-צ'נג
ביום שישי בבוקר, ה-20 בנובמבר 1992, שכרו המתרגלים טנדר והסיעו את המורה לעיר שיאו-צ'נג. בדרכו לשיאו-צ'נג עבר המורה במסלול הבא: הדרך הכפרית הזו ממוקמת בחלקו הצפון-מערבי של מחוז גואן והיא עוברת בעיירה וואן-שאן. במהלך הנסיעה בדרך הזו חווינו טלטולים רבים ובמהלכה המתרגלים ספרו למורה על המנהגים המקומיים והציגו לו את האגדות המקומיות המפורסמות. הגב' ליו ספרה: " משני צידי הדרך יש דגלים מתנופפים. היצורים החיים והאלוהויות המקומיות בממדים אחרים מתאספים לאורך הרחוב כדי לקדם את פני המורה!" אחדים מהמתרגלים שאלו מדוע המורה מגיע למקום כה קטן כמו מחוז גואן והגב' ליו ענתה: "יש כאן אנשים שהמורה רוצה להציל". להלן פרטים היסטוריים ועדכניים על המקום הזה:
שיאו-צ'נג ממוקמת בגדה המזרחית של הנהר ווי, כ-2.7 ק"מ מדרום-מזרח לעיירה ביי-טאו שבמחוז גואן. זהו מבצר צבאי שמור היטב הנקרא על שם מלכת ליאו. לפי הספרים "דברי הימים של שושלת סונג" ו"דברי הימים של שושלת ליאו" וגם לפי המצבות הממוקמות בחזית קברו של יאנג שי-ג'נג. יאנג שי-ג'נג היה שופט רשמי בפרובינציית שאן-שי בעת שלטונו של לונג-צ'ינג בתקופת שושלת מינג. המלכה שיאו יאן-יאן משושלת ליאו הקימה את המבצר הזה כחלק מהכנותיה למלחמה נגד אנשי שושלת סונג. המבצר נקרא שיאו-צ'נג (וגם "מבצר למנוחת סוסים"). על אף שהוא לא מאוד מוכר, בגלל שאינו ממוקם על הרים גבוהים, אין בו ארמונות גדולים וההיסטוריה שלו לא יכולה להשתוות לזו של צ'אנג-אן בירת שושלת טאנג, או לביאו ליאנג בירת שושלת סונג, הוא היה אתר משמעותי בהיסטוריה הסינית. הברית המפורסמת של צ'אן-יואן נחתמה באתר לאחר שנערכה באזור מלחמה.
בחורף של שנת 1004 לספירה, במהלך קרב צ'אנג-יואן, המלכה שיאו "מומחית בנושאי צבא" ישבה במרכבה הקיסרית וניהלה את הצבא. הם השתמשו בשיאו-צ'נג - מקום ממנו יכלו גם לתקוף וגם להגן על עצמם, והיא פלשה למחוזות צ'ינג-הֵה ו-וווי, מה שהדהים את אנשי שושלת סונג.
קוֹאוּ ג'ון, קצין צבא בשושלת סונג ניסה כמיטב יכולתו במהלך ויכוח להפריך את דבריהם של הפקידים הרשמיים וואנג צ'ין-רוּאוֹ וצ'ן ראו-סוֹאו שטענו כי התכנית הטובה ביותר היא לסגת כדי למנוע ממלחמה. קוֹאוּ ג'ון ביקש מהקיסר ג'ן-זונג שיאפשר לו להנהיג את הקרב בעצמו. כשהמצב היה חסר תקווה הקיסר הופיע בחוסר רצון במקום בו מוקמה באותם ימים העיר בייג'ינג, כיום בחלקו הצפון מזרחי של מחוז דא-מינג שבפרובינציית הֵה-ביי. יאנג יאן-ג'או יעץ לקיסר, "הקיטאנים (קבוצה אתנית שהרכיבה את שושלת ליאו) הפולשים כעת לצ'אן-יואן הנם במרחק של למעלה מ-1,000 לי (יחידת מרחק סינית השווה לחצי ק"מ) מארצם והם בוזזים במהלך רכיבתם על סוסיהם. החיילים והסוסים כבר עייפים כולם. אף על פי שהם רבים, יהיה קל להביס אותם". קוֹאוּ ג'ון גם פיקד על דיביזיית הנמרים העילית שחיסלה בירית חץ את דא-לאן, אחיה הצעיר של המלכה שיאו, מה שפגע במורל הקיטאנים. קוֹאוּ צ'ון וחייליו רדפו אחרי הקיטאנים וזכו בניצחון גדול במחוז גואן. בסופו של דבר הם תקפו את שיאו-צנג והמלכה שיאו נאלצה לשלוח שליח כדי לחתום על חוזה שלום בצ'אן-יואן הממוקמת בדרום מערב פו-יאנג, בפרובינציית הֵה-האן. ההסכם מוכר בשמו ההיסטורי חוזה צ'אן-יואן.
המורה כתב פואמה אודות יאנג יאן-ג'או:
"כשאני עולה ברגל למעבר יאן-מאן,
רחש עמום מרגש את לבי,
שרידי הדרך העתיקה בת אלפי השנים,
אך כל שהיה בעבר אבד,
מכאן יאן-ג'או עזב, כשהוא מצווה על סוסו
חלפו אלף שנים סוערות.
עכשיו, כשאני מתבונן מהמעבר כלפי מטה,
אני רואה את הדאפא במישורים המרכזיים".
("ביקור במעבר יאן-מאן", מתוך הונג-ין)
כשטיפסנו לשיאו-צ'נג, מבצר צבאי שגובהו כ-13 מטר, התבוננו סביבנו וניסינו לדמיין את צהלות הסוסים ואת החיצים המעופפים, חשנו כאילו חזרנו בזמן, לבושים בשריוני מתכת המשקפים את אור הירח הצונן.
בשער המערבי, המורה יצא מהמכונית, וצילמנו אותו עומד ליד מצבת הזיכרון של הקרב על שיאו-צ'נג. הוא פסע לכיוון דרום לאורך חומת המבצר עד שהגיע לנקודה הגבוהה ביותר, שם עצר והתבונן סביבו. בעזרת יכולותיו העל טבעיות המורה פתח את שער הזמן וראה את אוהליו של צבא ליאו וכן המוני קברים בהם שבויי מלחמה נקברו חיים.
המורה גם שהה בג'ונג-ג'יה. המקומיים ספרו לנו שבשנות ה-50 וה-60 הם היו רואים לאור יום נערות שמימיות.
המורה ניגש לבימת הגנרלים הממוקמת בצידו הצפון מערבי של הכפר ונישאת לגובה של כשבעה מטרים מעל פני הקרקע. בעזרת יכולותיו העל טבעיות המורה ראה את מפקדת הצבא, המלכה שיאו, כשהיא נעולה במגפי עור לובשת חצאית לוחמות וחובשת כובע עשוי נוצות פסיון (סוג של עוף, המת'), בשעה שהיא סוקרת את צבא ליאו ממרומי בימת הגנרלים. המורה המשיך לשוחח עם גב' ליו שיכלה גם היא לראות דברים מסוימים עם עינה השלישית. הוא צעד לאיטו על פני הבמה המוקפת בעצי אורן וברוש והצטלם עם המתרגלים במרומי הבמה.
לאחר שירד מהדוכן המורה צעד לאורך החומה הצפונית. השעה הייתה עדין מוקדמת. המתרגלים שאלו את המורה באם יסכים לנסוע לדא-מינג לסעוד שם. המורה ענה בחיוב.
המשך יבוא