סין - רדיפת מתרגלי הפאלון גונג - שיטות עינויים > הפלות כפויות ורדיפת הילדים

הפלות כפויות ורדיפת הילדים

הקשר הרגשי שיש לאם עם ילדה, בין אם נולד או עוד לא נולד, הוא קשר מקודש ועוצמתי. במחנות העבודה בכפייה בסין, לא רק שקשר זה לא מכובד, אלא שמפעילים אותו בתור נשק כדי להכריח נשים הרות או אמהות לוותר על אמונתן בפאלון גונג.

לדוגמא, אי אפשר לדמיין את התייסרותה של הגברת וואנג לי-שואן כאשר רשויות מחנה העבודה בכפייה עינו את ילדה הקט למוות ולקחו גם את חייה לאחר מכן.

בגלל שמעצר נשים הרות נוגד את המדיניות במחנות העבודה בכפייה של סין, הם מנסים לבצע הפלות כפויות בנשים הרות שעצורות שם. במקרה אחד, תינוק של מתרגלת פאלון גונג נתלש מרחם האם לאחר הריון של 8 חודשים. התינוק היה בהכרה ומודע והחל לבכות; הוא נלקח הרחק משם, והיא לעולם לא ראתה אותו שוב. בנוסף מכריחים נשים הרות ואמהות מיניקות לעבוד עבודת פרך, שלעיתים קרובות גורמת לסיבוכים בהריון והפלות.

המוני ילדים הושארו ללא השגחה לאחר שהוריהם נעצרו. הם מחכים בחרדה עם קרוביהם שההורים שלהם יחזרו, בלי לדעת אם הם יחזרו אי פעם כלל. בחלק מהמקרים הילדים נותרים לבדם כשהם נאלצים לדאוג לעצמם, ועשרות מהם נעשו ליתומים.

אם ובנה בן השמונה חודשים עונו למוות

ב-21 באוקטובר 2000, הגברת וואנג לי-שואן ובנה בן השמונה חודשים, מנג האו, נאסרו והיו עצורים במחנה העבודה בכפייה טואן-הא שבבייג'ינג, שם הם עונו למוות ב-7 לנובמבר 2000. כשמשפחתה קיבלו את הודעת הפטירה והגיעו לבייג'ינג הם מצאו את הגופות הקפואות של הגברת וואנג ובנה. על פי בדיקת חוקר מקרי המוות, צווארה ופרקי האצבעות שלה היו שבורים, הגולגולת שלה היתה שקועה, והיתה מחט שהיתה תקועה בגוף שלה.

היו שתי חבורות עמוקות על השוקיים של בנה, שני כתמים כחולים ושחורים על ראשו, ודם באף שלו. נראה שהחבורות נגרמו משומרים שכפתו את שוקיו של מנג האו באזיקים ותלו אותו כשראשו כלפי מטה.

הרשויות קבעו בתעודת הפטירה שהשניים "ביצעו התאבדות בקפיצה מבניין," למרות שהדבר לא תואם לפציעות שלהם ולדו"ח של חוקר מקרי המוות.

גם בני המשפחה של הגברת וואנג סבלו מהרדיפה. אחותה, העלמה וואנג לי-הוי, נשלחה למחנה עבודה בכפייה פשוט בגלל שתירגלה את תרגילי הפאלון גונג באוניברסיטת יאן-טאי, ואחיה נשלח למחנה עבודה בכפייה על שתירגל פאלון גונג בקולג' התעשייתי של ג'ינאן.

הפלה כפויה בסוף הריון

הגברת ג'אנג האן-יון, בת 33, היא תושבת של העיר האן-ג'ונג בפרובינציית שאן-שי.

במרץ 2000, בגלל שהגברת ג'אנג מתרגלת פאלון גונג, הכריחו אותה להשתתף בשיעור שטיפת-מוח נגד הפאלון גונג שנערך על ידי משרד ה-610 של העיר האן-ג'ונג, למרות שהיתה בהריון וציפתה לתינוק בזמן הקרוב. כדי להימנע מרדיפה, הגברת ג'אנג התחבאה עם משפחתו של קרוב שלה. אביה היה בעל חברה קבלנית לבניין. תחת הוראות של חברי הסגל של משרד ה-610 בעיר האנג'ונג, משרד האדמיניסטרציה ביי-גואן סגר את אתרי הבנייה של אביה ואחיה של הגברת ג'אנג בנסיון להכריח אותם להסגיר את הגברת ג'אנג. הם גם כפתו באזיקים את בעלה של הגברת ג'אנג לגשר של נהר ג'יא-לינג על מנת להשפילו.

בסוף הגברת ג'אנג נאסרה ונשלחה לכיתת שטיפת המוח. כאשר הסגל של משרד ה-610 של העיר האן-ג'ונג הבינו שהגברת ג'אנג תלד בקרוב תינוק, כדי לשמור אותה עצורה בכיתות שטיפת המוח, הם לקחו אותה לבית חולים, ושם ביצעו בה הפלה כפויה של הריון מלא על ידי הרחבה וחליצה. הפרוצדורה המפחידה קשה לדמיון.

הפלות בעקבות עבודת פרך ותנאים קשים במרכזי המעצר

הגברת דואו ג'יאן-הואה, בת 28, היא מורה בגן ילדים מהעיר מי-שאן, פרובינציית היי-לונג-ג'יאנג. ביוני 2000, היא הלכה לבייג'ינג בפעם השנייה כדי לעתור לממשלה שיפסיקו לרדוף את הפאלון גונג. לאחר שלוותה חזרה לעיר מי-שאן, היא נשלחה למרכז המעצר ביי-שאן שנמצא בעיירה ליאן-ג'ו-שאן על ידי מחלקת המשטרה של נונג-קן במו-דאן-ג'יאנג שבעיר מי-שאן. כל המתרגלים במרכז המעצר הוכרחו לבצע עבודות פרך. במיוחד לאחר שגילו שהגברת דואו בהריון, רשויות מחנה העבודה המשיכו להכריח אותה להזיז לבנים כבדות, הדבר גרם לדימומים חמורים והפלה.

הגברת ג'יאנג ג'ונג-לי היא עובדת בבנק הדם הֶנג-יאנג של העיר הֶנג-יאנג, פרובינציית הוּנאן. היא היתה בהריון בזמן שהיתה עצורה יחד עם מכורים לסמים וסוחרי סמים במרכז המעצר הֶנג-יאנג שבפרובינציית הוּנאן. בעלה שירת באותו זמן בצבא. בפברואר 2000, היא הפילה את העובר במרכז המעצר וסבלה מדימום פנימי כבד. צוות העבודה שלה לקח אותה חזרה רק כאשר כבר ריחפה בין חיים ומוות. היא נקנסה ב-1500 יואן ומנעו ממנה משכורות בשווי 3000 יואן.

עוד הפלות כפויות בשלב האחרון של ההריון

הגברת ליוּ צ'יוּ-הוֹנג, בת 39, עובדת בחברה ג'ונג סה מדיסין בע"מ, היא מתרגלת מהעיר יאן-טאי שבפרובינציית שאנדונג. המשטרה אסרה אותה ישירות מביתה כאשר היתה הרה יותר משמונה חודשים, אז הם אילצו אותה לעבור הפלה. כשהילד נלקח החוצה בכוח, הוא כבר היה חי ומסוגל לבכות; הוא נלקח ממנה, ואין מי שיודע היכן הוא או אם הוא עדיין חי. המשטרה סירבה להעניק זמן התאוששות לגברת ליוּ לאחר ההפלה הכפויה שעברה. היא נעצרה במשרד פֶנג-הוּאַנג-טָאי למשך חודש אחד בשביל שטיפות מוח, ואז נשלחה בניגוד לחוק למחנה עבודה בכפייה.

התעללות באמהות מניקות ונשים בהריון

הגברת ליאנג מיי (שם בדוי) היא מתרגלת פאלון גונג בת 29 מפרובינציית סיצ'ואן ועדיין הניקה את התינוקת שלה כשנעלו אותה בבית הספר המקומי לחקלאות יחד עם כמה מתרגלים אחרים. כחלק מהעינוי, כמה שוטרים אחזו בה בידיים וברגליים, הניפו אותה לאוויר ואז זרקו אותה על האדמה שוב ושוב.

המשטרה אמרה לגברת ליאנג, "נאמר לנו מהבכירים הגבוהים ביותר שאיננו צריכים להצדיק את פעולותינו למתרגלי פאלון גונג. לא משנה החוקים ותקנות החוק, אנחנו יכולים לעשות לך כל מה שאנחנו רוצים".

הם התעלמו מתחנוניה שיש לה תינוקת צעירה בבית שצריכה לאכול ביניקה. בפעם הזאת כפתו אותה באזיקים מאחורי גבה וזרועותיה מקיפות גזע עץ. פיה נחסם ברצועה דביקה. החולצה והמכנסיים של הגברת ליאנג היו רטובים מחלב אם בזמן שהתינוקת רעבה לאוכל בבית. ככל שהזמן עבר, הידים שלה, שהיו קשורות מסביב לעץ החלו להתנפח, והכאב הפך קשה מנשוא. היא חשבה על התינוקת המסכנה שלה רועבת בבית, ותהתה איך היא תשרוד את זה. היא ביקשה שוב שישחררו אותה אך בקשותיה נדחו.

"השוטרים של העיר לין-הא לקחו אותי חזרה לעיר לין-הא לאחר שעתרתי כדי להביא סוף לרדיפה ב-19 לפברואר, 2000 בבייג'ינג. הם חקרו אותי אחד אחרי השני למשך לילה שלם, ואז שלושה מהם היכו אותי בתורות חוזרים. אחר מהשוטרים ששמו יאנג סטר לפניי יותר מתריסר פעמים. הם כפתו אותי בשלשלאות ושלחו אותי בכוח למחנה העבודה בכפייה לנשים הו-הוט בלי שום הליך משפטי. הם החזיקו אותי שם מה-19 לפברואר ועד ה-30 ליולי, 2000. בסביבות ה-10 ביולי, בזמן שעסקתי בעבודות פרך, חשתי כאב עמוק בבטני. בדיקה בריאותית הראתה שאני בהריון כבר מספר חודשים. סבלתי כאבים עצומים במהלך הזמן הזה. תשע מתוכנו היו צריכות לפרוק 30 טונות של פחם בכל יום. אני עצמי העמסתי ופרקתי צואת פרות ועיבדתי את האדמה. כשלא היו עבודות חקלאות, היה עליי לעטוף יותר מעשרת אלפים זוגות של מקלות אכילה סינים בכל יום. במחנה העבודה לכפייה המשכתי לתרגל את תרגילי הפאלון גונג. בכל בוקר הייתי כבולה באזיקים למעקה המדרגות והוכרחתי לכרוע לזמן ארוך. מכיוון שתירגלתי את תרגילי הפאלון גונג, קפטן ליו של צוות מספר 3 במחנה העבודה בכפייה חישמל אותי באלה חשמלית. מאוחר יותר, סגן הקפטן הונג הורה להם לתלות אותי מהאזיקים מבלי שרגליי ייגעו באדמה. לאחר שעתיים של תלייה כזאת, הזרועות שלי נהיו שחורות, קרות וחסרות תחושה. מאוחר יותר הם תלו אותי שם ליום שלם. למרות שידעו שאני בהריון הם עדיין לא הירשו לי לעזוב. הם החזיקו אותי שם למשך עשרה ימים נוספים לפני ששלחו אותי לביתי עם אזיקים על ידיי.

"תחנת המשטרה של העיר לין-הא פקדה עליי להפיל את הריון השמונה חודשים שלי. למרבה המזל, ההפלה הכפויה לא צלחה. זמן קצר לאחר מכן, ילדתי והמשטרה באה ודרשה ממני מכתב חרטה. אם לא צייתתי הם קונסים אותי ב-30,000 יואן. לא היה לי את הכסף אז הם איימו שיקחו את הבית שלי. כשילדי היה בן שלושה חודשים, הם שלחו חמישה או שישה שוטרים לביתי כדי להטריד אותי כל יום. איבדתי את זכויותיי לחיים חופשיים והייתי תחת מעקב 24 שעות ביום. נאלצתי לעזוב את ביתי ונעשיתי חסרת-בית..."

--עדות של מתרגלת פאלון גונג אנונימית

הגברת ג'ואו ג'ינג היא תושבת בייג'ינג. מכיוון שהגברת ג'ואו היא מתרגלת פאלון גונג, מספר שוטרים בביגוד אזרחי מתחנת המשטרה של בייג'ינג פרצו לביתה ואסרו אותה. הגברת ג'ואו סירבה ללכת עימם. למרות הריונה, שוטר חזק כפת את זרועותיה באזיקים מאחורי גבה, דחף אותה לריצפה, וגרר אותה מחוץ לחדר. השוטרים קרעו את בגדיה, והותירו את גופה ללא כיסוי. העיניים, הברכיים והרגליים שלה היו חבולות בזמן שהיא נגררה על רצפת הבטון.

הגברת ליאנג פיי-יינג היא תושבת של העיר שי-יאן, פרובינציית הוביי. בשעות הצהריים המאוחרות של אחד הימים של אמצע אוקטובר בשנת 2000, כאשר גברת ליאנג הניקה את ביתה בת השבעה חודשים בבית, שני שוטרים מתחנת המשטרה סאן-יאן בעיר שי-יאן אסרו אותה. למרות שזה בלתי-חוקי לעצור אישה שיש לה ילד בגיל פחות משנה, הם לקחו אותה לתחנת המשטרה והיכו אותה קשות. כשבעלה של הגברת ליאנג הלך לראות אותה, השוטרים כפתו אותו באזיקים ותלו אותו ממסגרת החלון באזיקיו, למרות שהוא לא מתרגל פאלון גונג. גם אותו הם היכו באכזריות. אז הם כפתו באזיקים את ידיה של הגברת ליאנג מאחורי גבה ואילצו אותה לשבת על הרצפה לאורך כל הלילה. כך לא התאפשר לבתה בת שבעת החודשים לינוק את חלב האם, היא בכתה כל כך חזק שהיא נהייתה צרודה וקולה נהיה גס עד שהיא כמעט איבדה את קולה. מאוחר יותר הגברת ליאנג שוחררה.

ב-14 בדצמבר 2000, גָאו דונגהְוִוי, מנהל תחנת המשטרה סאן-יאן, והשוטר צאי שְיַאוֹ-ג'וּן פרצו לביתה של הגברת ליאנג ואסרו אותה שוב. בתחנת המשטרה, הם כפתו את ידיה באזיקים מאחורי גבה, עם זרוע אחת מעבר לכתף והאחרת מאחורי מותנה. שיטת העינוי נקראת "נשיאת חרב על הגב". כשידיה עדיין בתנוחה המעוותת הזאת, הם דחפו את הגברת ליאנג אל הרצפה, כשהחלק הקדמי של גופה כלפי מעלה. השוטר צוּי קֶה, שנעל מגפי עור, דרך בכוח על גופה מכף רגל עד ראש. הגברת ליאנג איבדה מיד שליטה על השלפוחית שלה ועל המעיים שלה כתוצאה מהתקיפה. אז הם תלו אותה ממסגרת החלון באזיקים.

ב-15 בדצמבר, הגברת ליאנג נשלחה למרכז המעצר מספר 1 של שי-יאן. עשרה ימים מאוחר יותר, כשהשוטר צאי הלך לחקור אותה, הוא סגר את דלת חדר החקירות והיכה אותה באכזריות שוב. כדי לטייח את אירוע מאסרה של אם לילד שטרם מלאה לו שנה, רשויות תחנת המשטרה סאן-יאן ביצעו שכתובים בתיעודים שלהם, ושינו את תאריך המעצר של הגברת ליאנג מ-"15 בדצמבר 2000" לתאריך "17 בפברואר 2000", יום אחד אחרי יום הולדתה הראשון של בתה. כדי לתמוך בהונאה זו, הגברת ליאנג הועברה ממרכז המעצר לתחנת מעקב מנהלתית ב-15 לינואר 2001, ואז הוחזרה שוב למרכז המעצר ב-17 לפברואר 2001.

האם איבדתי גם את אמא?

זואו רונג-פא נולדה בנובמבר 1999. באותו הזמן, אביה, מר זואו סונג-טאו, הוחזק במרכז המעצר מכיוון שהוא הלך לבייג'ינג כדי לעתור למען הפאלון גונג. מר זואו לא שוחרר עד סוף דצמבר 1999. הוא נשלח למחנה העבודה בכפייה של העיר צ'ינג-דאו ביולי 2000, ולאחר מכן הועבר למחנה העבודה בכפייה וואנג-צון של העיר זי-בו בסוף ספטמבר 2000. בבוקר השלישי לנובמבר, 2000, שוטרים חשמלו אותו באמצעות אלות חשמליות, ורצחו אותו תוך שעתיים.

רונג-פא איבדה את אביה כשהיתה רק בת שנה. לאחר מותו של מר זואו, המשטרה הוסיפה להטריד ולעקוב מקרוב אחרי אמה של רונג-פא, הגברת ג'אנג יון-הא. בפברואר 2002, המשטרה אסרה את הגברת ג'אנג ושמה אותה במעצר במרכז המעצר של דא-שאן. השוטרים סירבו לשחרר כל אינפורמציה בנוגע אליה למשפחתה. וכך רונג-פא הופרדה מאמה, והיה עליה להישאר עם סבתה, שהיתה בת יותר מ-60. אולם, סבתה נעשתה חולה ומתה באוגוסט 2001 לאחר שאיבדה את הגיס שלה והיתה מופרדת מבתה.

רונג-פא איבדה את אביה, את אמה, ואת סבתה, שלושת האנשים שאהבה יותר מכל.

הואנג יינג, בת 3

הוריה של הואנג יינג היו שניהם מתרגלי פאלון גונג. אמה, הגברת לוּאוֹ ג'י-שיאנג, עונתה למוות בגיל 29, בזמן שהיתה הרה עם ילד שני, במרכז הגמילה מסמים הואנג-פו בעיר גואנג-ג'ואו. אביה של הואנג יינג אשר הוחזק שלא כחוק במחנה עבודה בכפייה, נאלץ להפוך חסר-בית כדי שלא ייחטף שוב וכדי להימנע מרדיפה נוספת. הואנג יינג כעת גרה עם הסבא והסבתא; תנאי המחייה שלהם כה עלובים שהבית עשוי מלבני חימר ויש סדק באורך מטר בתקרת החדר. היא מנשקת את התמונה של אמא ואומרת לעיתים קרובות, "ראיתי את אמא. היא כל כך יפה. אמא באה לראות אותי."

ילדה בת 4 מתה לאחר שקרובי משפחתה נחטפים ומוכים שוב ושוב על ידי המשטרה

ב-19 ליולי 2000, קציני משטרה פרצו לביתו של הדוד של סו-ג'יה בת ה-4 ועצרו לפניה את כל המבוגרים הנוכחים בגלל שהם נחשדו להיות מתרגלי פאלון גונג. מספר חודשים אחר כך, היא ואביה נלקחו לתחנת המשטרה, והיא צפתה כששוטרים היכו וסטרו לאבא שלה. סו-ג'יה התעלפה מההלם, ומאוחר יותר התעוררה מזיעה וקודחת מחום גבוה. היא נענעה את ראשה מצד לצד שוב ושוב ונראה היה שהיא סובלת מכאב חמור בראשה. היא נעשתה חרדה מאד לאחר התקרית ולפעמים היתה דופקת את ראשה לנגד הקיר. לאחר שחזרה הביתה מתחנת המשטרה, היא היתה במצב אפאתי של טראומה וישנה כל היום.

השוטרים הגיעו לביתה של סו-ג'יה פעם אחר פעם כדי לאסור את בני משפחתה. למשך זמן מסוים המשפחה עזבה את הבית כדי להימנע מהמאסר הבלתי חוקי. לאחר שחיו בפחד וחרדה למשך זמן ארוך כל כך, סו-ג'יה פיתחה קושי לאכול ובריאותה התדרדרה.

בשחר ה-1 לפברואר, 2002, כמעט 20 קציני משטרה הקיפו את הבית של סו-ג'יה. הם פרצו פנימה כדי לחטוף את אביה; שו-ג'יה הייתה כל כך מפוחדת שהיא הרטיבה במיטתה. המשטרה פשוט התעלמה ממנה והם לקחו את אבא שלה לכיתת שטיפת-מח.

ב-14 לפברואר, 2002 שו-ג'יה ודודתה הלכו לשיעור שטיפת המוח כדי לבקר את אביה. כשהיא חזרה, שו-ג'יה אמרה לאמא שלה "אבא אמר שהיום הוא יום ההולדת שלי, אבל הוא לא יכול להיות איתי." אמא שלה הסתכלה על הילדה הכחושה והזילה דמעות. שו-ג'יה הייתה עור ועצמות, והיא כמעט שלא גדלה במשך השנתיים של הרדיפה. היה לה קושי לאכול ולישון. הוריה היו צריכים לקחת אותה לבית החולים בשביל לקבל עזרה. בבית החולים, גילו שיש ל-שו-ג'יה נוזל במוח, והרופאים החליטו על ניתוח כדי לתקן את הבעיה. לאחר הניתוח, היא החלה להתעוות ופיתחה חום גבוה. לאחר ארבעה ימים, היא הפסיקה לנשום ומתה.