סין - רדיפת מתרגלי הפאלון גונג - שיטות עינויים > חשיפה לתנאים קיצוניים |
חשיפה לתנאים קיצונייםמתרגלי פאלון גונג רבים בפרובינציות הצפוניות של סין נחשפו לקור קיצוני כסוג של עינוי. באופן חוזר ונשנה השקיעו אותם במים קרים והשאירו אותם בחוץ או שהשאירו אותם לקפוא בתאים ללא חימום. חלקם אולצו לעמוד או לרוץ בשלג כשהם לובשים רק מעטה דק של לבוש. אלפים הושארו לישון על רצפות הבטון של תאי כלא לא מחוממים בשיא החורף, וכדי לגרום לקור להיות אף יותר בלתי נסבל, מסופר שאנשי הצוות של הכלא השאירו את החלונות פתוחים למשך הלילה בתאים של מתרגלים. מתרגלים רבים מוחזקים בתאים כאלו אפילו כשהם פצועים קשה או על סף מוות. הם גם נחשפים לחום קיצוני, מאולצים לעבוד שעות ארוכות במפעלים ללא אוורור, או שמוחזקים בחוץ תחת השמש הקופחת. יתרה מכך, המתרגלים מאולצים לחיות בתנאי תברואה מטונפים בצורה קיצונית ולא סניטריים. צוות מחנה העבודה בכפייה מענישים מתרגלי פאלון גונג לעיתים קרובות בכך שהם לא נותנים להם להשתמש בשירותים. למתרגלות רבות אין אפשרות להשתמש במוצרים היגיינים בזמן המחזור שלהן. כתוצאה מתנאי התברואה הקשים, אסירים רבים ומתרגלי פאלון גונג רבים במחנה העבודה בכפייה מפתחים גרדות מוגלתיות ומחלות עור. אולצה לעמוד בחוץ, בשלג, למשך שלושה ימים ולילותבינואר 2000, מכיוון שגברת מו שיאנג-ג'יה סירבה לוותר על הפאלון גונג, היא אולצה לעמוד בחוץ בשלג למשך שלושה ימים ולילות במחנה העבודה בכפייה לנשים של העיר טיאן-ג'ין. היא קיבלה רק לחמניה מאודה אחת כל יום. לאחר שלושה ימים, ידיה ורגליה היו קפואות ונפוחות, ואז החלו להעלות מוגלה עד כדי כך שלא יכלה ללכת למשך חודש ימים. בנוסף העלמה מו נכפתה באזיקים למשך תקופה ארוכה והאזיקים חתכו לתוך בשרה וגרמו לידיה דימום כבד. אז תלו אותה ולאחר מכן שלחו אותה לתא מבודד בלילה. פעם אחת, בזמן שהיא היתה בתא המבודד, השומרים קשרו ברצועה את זרועותיה לחלון ומנעו ממנה שינה למשך שבעה ימים ולילות. הם גם היכו את זרועותיה עם אלות חשמליות. לאחר ששוחררה מהתא, העלמה מו לא יכלה להזיז את רגליה ושלפוחיות מדממות כיסו את זרועותיה. הוספגו במים קרים
מתרגלות מבוגרות מאולצות לעמוד בשמש השורפתבמרכז ההעברה, בזמן הקיץ השוטרות בצוות הנשים הפשיטו את הבגדים ממתרגלות שנחטפו לאחרונה באוויר הפתוח. הן כמעט קרעו את הבגדים של המתרגלות לחתיכות לפני שהחלו בחיפושים גופניים. אז הם הכריחו את המתרגלות להישאר תחת השמש החורכת למשך תקופות זמן ארוכות. אם מתרגלת זזה אפילו קצת, השוטרות היו נותנות הוראה לאסירים פשוטים להכות אותן. חלק מהמתרגלות המבוגרות בשנות ה-60 וה-70 שלהן התעלפו בשמש. העור שעל הברכיים של כמה מהמתרגלות החל להפוך לכיב בגלל שפשופים ושריטות יחד עם זיעה, כתוצאה מכך פיתחו פצעים פתוחים בקוטר של שישה אינצ'ים שאפילו עד לרגע זה לא החלימו לחלוטין. אולצו לעבוד מעל 20 שעות ביום, נאסר עליהם להשתמש בשירותיםבשעות הבוקר המוקדמות, מתרגלים שנחטפו לאחרונה הופשטו בכוח מבגדיהם בשביל חיפוש גופני. אז ציוו עליהם להוריד את ראשם או לשים את ידיהם על ראשם, או לדקלם את "תקנות המרכז". לא הירשו להם להיכנס עד תשע או עשר בערב. בנוסף, המשטרה כפתה על מתרגלים לעבוד בעבודת פרך מ-5 בבוקר עד לאחר חצות בלילה, לפעמים אפילו עד 2 או 3 לפנות בוקר. עומס העבודה הוגבר בשרירותיות לעיתים קרובות. המתרגלים לא הורשו להיכנס לשירותים, כך שנאלצו לעשות את צרכיהם בתוך בית המלאכה. דבר זה כמובן גרם לסביבת העבודה להיות מטונפת ביותר ומסריחה. המתרגלים לא הורשו לשטוף את תחתוניהם. הא הואה-ג'יאנג, 42, קפא למוות בעודו מסרב לוותר על הפאלון גונג
אולצו לעמוד בחוץ למשך 11 שעות בחורף
– מתוך עדות של מתרגלת שהיתה עצורה בכלא הנשים שבפרובינציית היי-לונג-ג'יאנג שיטות עינויים אכזריות במחנה העבודה בכפייה צ'אנג-לה"בקור של החורף, הפשיטו את המתרגלים מבגדיהם ואילצו אותם לשבת עירומים על רצפת חדר המקלחות. ארבעה או חמישה פושעים לקחו תורות בשפיכת מים קרים על ראשם של המתרגלים ועל כל גופם. לפעמים המתרגלים הוטבעו בחבית של מים קרים לתקופות ממושכות של זמן. לאחר מה שנקרא "האמבטיה הקרה" המתרגלים נלקחו לחדר אחסון עם חלון פתוח והושארו שם לקפוא למשך מספר שעות. לפעמים המתרגלים נלקחו לתאיהם וכיוונו עליהם מאוורר חשמלי. המתרגלים האלו הושארו תחת משב המאוורר למשך שעות עד לנקודה שצבע גופם הפך סגול." - מתוך עדות של מתרגלי פאלון גונג אשר עצורים במחנה העבודה בכפייה צ'אנג-לה בפרובינציית שאן-דונג. וול סטריט ג'ורנל: תרגיל קטלני: זוהי זכותי לתרגל פאלון גונג, אמרה הגברת צ'ן, עד יומה האחרון.
השותפים לתא המאסר זוכרים את הצרחות
סין, ווי-פאנג - ביום לפני שצ'ן זי-שיו מתה, השובים שלה דרשו ממנה שוב להוקיע את אמונתה בפאלון דאפא. בקושי בהכרה לאחר מכות חשמל רבות שחטפה ממלמד בקר (אלה חשמלית לדירבון חיות בקר) הגברת בת ה-54 נענעה את ראשה לשלילה בעיקשות. מלאי זעם, הפקידים המקומיים ציוו על הגברת צ'ן לרוץ יחפה בשלג. יומיים של עינויים הותירו את רגליה פצועות ושיערה השחור הקצר היה סבוך עם מוגלה ודם, כך אמרו שותפים לתא ואסירים אחרים שהיו עדים למעשה. היא זחלה החוצה, הקיאה והתמוטטה. הכרתה לא שבה אליה מאז והיא מתה ב-21 לפברואר. [...] יומיים לאחר מכן, העלמה ג'אנג, [בתה של הגברת צ'ן] הגיעה הביתה וגילתה חצי תריסר פקידי ממשל בכירים בחדר המגורים שלה. הם אמרו שאמה נראתה בחוץ על ידי קבוצה מיוחדת של מודיעים שמשוטטת בשכונה בחיפוש אחר משתתפי פאלון גונג שהעזו לעזוב את ביתם. ... פקידים מהמשרד המקומי המחוזי של המפלגה הקומוניסטית שלחו את הגברת צ'ן לכלא קטן ובלתי רשמי שמופעל על ידי וועדת הרחוב, שתואר למתרגלים בתור כיתת הלימוד לחינוך פאלון גונג אנשים שהוחזקו שם מתארים את זה יותר כמו תא עינויים. הבניין הוא בניין בן שתי קומות עם חצר במרכזו. בפינת החצר ישנו בניין נמוך בעל קומה אחת ושני חדרים. זה המקום שבו ההתעללויות קורות, לפי ארבעה עצורים שתיארו את הבניין בעדויות נפרדות. החוויה הקשה של גברת צ'ן החלה באותו הלילה. כך כתב מתרגל שהיה בחדר השני של הבניין הנמוך: "שמענו אותה צורחת. הלב שלנו היה מעונה ורוחנו כמעט והתמוטטה." פקידי ממשל מועדת הרחוב של צ'נג-ג'וואן היכו באלות את השוקיים שלה, את הרגליים ואת הגב התחתון, וגם השתמשו באלה חשמלית על ראשה וצווארה, על פי עדים לנעשה. הם צעקו עליה בלי הפסקה לוותר על הפאלון גונג ולקלל את מר לי, כך נאמר משותפיה לתא. בכל פעם, הגברת צ'ן סירבה. ביום המחרת, ה-19 לחודש, העלמה ג'אנג קיבלה שיחת טלפון נוספת. תביאי את הכסף, נאמר לה. העלמה ג'אנג היססה. הם נתנו לאמה לדבר. הקול שלה, חזק ובטוח בדרך כלל, נשמע חלוש וכאוב. היא הפצירה מבתה להביא את הכסף. המתקשרת חזרה לקו. תביאי את הכסף, היא אמרה. העלמה ג'אנג קיבלה תחושה לא טובה ומיהרה לשם עם הכסף וקצת בגדים. אבל הבניין היה מוקף בסוכנים שלא איפשרו לה לראות את אמא שלה. בחשד שזאת תחבולה על מנת להוציא עוד כסף ממנה - ושאמה כלל לא נמצאת בבניין - היא חזרה הביתה. שעה מאוחר יותר, מתרגל בא לראות את העלמה ג'אנג. נודע לה שחסידי פאלון גונג מוכים בבניין המרכזי. העלמה ג'אנג רצה חזרה עם אחיה, כשהם נושאים איתם פירות בתור שוחד קטן לשוטרים. סירבו להכניס אותה וסירבו לכסף שלה גם כן. היא שמה לב לאישה זקנה בחדר וצעקה אליה: "האם הם מכים את אמא שלי?" האישה הזקנה נופפה בידה מסמלת שלא, למרות שהעלמה ג'אנג תהתה שמא היא נופפה לה כך כדי שהיא תתרחק מהכלא, מתוך חשש שגם היא תיאסר. העלמה ג'אנג ואחיה חזרו הביתה ללילה מלא התקפים וחסר שינה. בלילה ההוא גברת צ'ן נלקחה חזרה לחדר. אחרי ששוב סירבה לוותר על הפאלון גונג, היא הוכתה וחושמלה באמצעות מקל ההלם, על פי שני אסירים ששמעו את התקרית ואחד שהשיג מבט חטוף דרך הדלת. שותפיה לתא שמעו אותה מקללת את הבכירים, אומרת שהממשלה המרכזית תעניש אותם ברגע שייחשפו. אך בתור תשובה שחסידי פאלון גונג אומרים ששמעו באופן חוזר בחלקים שונים של המדינה, הבכירים של וויפאנג סיפרו לגברת צ'ן שנאמר להם מהממשלה המרכזית ש"אף אמצעי לא מוגזם מדי" בשביל למחות את הפאלון גונג. המכות נמשכו ונעצרו רק כשהגברת צ'ן שינתה את חשיבתה, לפי שני אסירים שאמרו ששמעו מהצד את התקרית. שעתיים לאחר שנכנסה, הגברת צ'ן נדחפה חזרה לתא שבקומה השנייה של הבניין המרכזי, חדר ללא חימום עם לוח מתכת בתור מיטה. שלושת השותפים לתא טיפלו בפצעיה, אך היא שקעה לתוך הזייה. אחת מהשותפות לתא זוכרת אותה גונחת בכאב, "אמא, אמא". בבוקר שלמחרת, ה-20 לחודש, ציוו עליה לצאת החוצה ולרוץ. "ראיתי מהחלון שהיא זחלה החוצה בקושי רב", אמרה שותפה לתא במכתב שהבריחה החוצה באמצעות בעלה. הגברת צ'ן התמוטטה ונגררה חזרה לתוך התא. "הייתי בוגרת לרפואה. כשראיתי אותה גוססת, הצעתי להעביר אותה לחדר אחר שהיה מחומם", כתבה השותפה לתא במכתבה. במקום זאת, בכירי הממשל המקומיים נתנו לה "סאן-צ'י", גלולות צמחים לדימום פנימי קל. "אך היא לא יכלה לבלוע וירקה אותם החוצה". השותפים לתא ביקשו בתחנונים מהבכירים לשלוח את גברת צ'ן לבית חולים, אך הבכירים - שמבקרים לעיתים קרובות את מתרגלי הפאלון גונג על שהם דוחים את הטיפול הרפואי המודרני על פני האמונה התפלה בתרגילים שלהם - סירבו, כך אמרו השותפים לתא. לבסוף הם הביאו אותה בפני רופא, שהכריז עליה בריאה. אבל, כתבה השותפה לתא: "היא היתה בלי הכרה ולא דיברה, ורק ירקה נוזל דביק בצבע כהה. ניחשנו שזה היה דם. רק בבוקר המחרת הם אישרו שהיא גוססת." עובד של האגף לבטחון הציבור המקומי, ליו גואנג-מינג, "בדק את הדופק שלה ופניו קפאו." גברת צ'ן היתה מתה. בערב ההוא פקידי ממשל הגיעו אל הבית של העלמה ג'אנג ואמרו לה שאמא שלה חולה, על פי העלמה ג'אנג ואחיה. השניים נדחפו לתוך מכונית והוסעו עד לבית מלון מרחק מייל אחד ממרכז המעצר. בית המלון היה מוקף בשוטרים. מזכיר המפלגה המקומי סיפר להם שהגברת צ'ן נפטרה מהתקף לב, אבל הם לא היו מוכנים להרשות להם לראות את הגופה. לאחר שעות של ויכוחים, פקידי הממשל לבסוף אמרו שהם יוכלו לראות את הגופה אבל רק ביום למחרת, והתעקשו שיבלו את הלילה בבית המלון עם השמירה הכבדה. בני המשפחה סירבו ולבסוף הורשו לחזור לביתם. ב-22 לחודש, העלמה ג'אנג ואחיה נלקחו לבית החולים המקומי, שגם הוא היה מוקף על ידי משטרה. הם זוכרים שאמא שלהם היתה שכובה על שולחן בלבוש אבל מסורתי: טוניקה כחולה פשוטה עשויה מכותנה שמכסה על מכנסיים. בשק שהיה זרוק בפינת החדר, העלמה ג'אנג אמרה שהיא זיהתה את הבגדים הקרועים והמוכתמים בדם של אמה, התחתונים מלוכלכים מאד. השוקיים שלה היו שחורים. חבורות באורך 15 ס"מ יצרו פס לאורך הגב. השיניים שלה שבורות. האוזן שלה נפוחה וכחולה. העלמה ג'אנג התעלפה ואחיה, ממרר בבכי, תפס אותה. באותו יום, בית החולים הוציא דיווח לגבי הגברת צ'ן. הם אמרו שסיבת המוות היתה טבעית. בית החולים מסרב להגיב על הנושא. העלמה ג'אנג אמרה שהיא איתגרה בשאלותיה את פקידי הממשל לגבי הבגדים שהיא ראתה, אך הם אמרו לה שאמה איבדה שליטה בגופה לאחר התקף הלב ושזאת הסיבה שבגדיה היו מלוכלכים. העלמה ג'אנג ואחיה ניסו להגיש תביעה משפטית, אך אף עורך דין לא היה מוכן לקבל עליו את התיק. בינתיים, גופתה של אמא שלה נחה בקירור, עד שאיום התביעה המשפטית יגיע לפתרונו. ואז ב-17 למרץ הגברת ג'אנג קיבלה מכתב מבית החולים המספר שישרפו את הגופה באותו יום. העלמה ג'אנג צלצלה לבית החולים כדי לנסות למנוע זאת, אבל היא אמרה שהפקידים לא נתנו לה תשובה ברורה ואמרו שהם יצטרכו לחזור אליה בעניין זה. הם לא חזרו. העלמה ג'אנג לא ראתה את גופת אמה מאז. קישורים: פאלון גונג | חדשות פאלון גונג |
