סין - רדיפת מתרגלי הפאלון גונג - שיטות עינויים > התעללות פסיכיאטרית והזרקת סמים בלתי ידועים


התעללות פסיכיאטרית והזרקת סמים בלתי ידועים

אלפי מתרגלי פאלון גונג שפויים ובריאים הושמו במעצר בבתי חולים לחולי נפש. מביניהם מורים, שופטים ואנשים מקצועיים אחרים אשר סימנו אותם כמשוגעים בגלל שחשפו לציבור את העובדות לגבי רדיפת הפאלון גונג, או פשוט בגלל שתירגלו את תרגילי הפאלון גונג. בשביל לשבור את כח רצונם ולהכריח אותם לוותר על הפאלון גונג, צוות בית החולים רשם והזריק סמים פסיכוטרופיים או "תרופות" אחרות אשר מזיקות למערכת העצבים, ושלעיתים קרובות גרמו לקורבנות להיעשות בלתי מובנים או להיות ללא קו מחשבה רצוף והפילו אותם למצבים מחרידים של כאב פיזי והתייסרות נפשית. התוצאה של סוג כזה של עינוי היא לעיתים קרובות נזק תמידי למערכת העצבים או נזק פסיכולוגי בלתי הפיך. רבים מתו מ"טיפול" שכזה, ורבבות אחרים סבלו מהתמוטטות עצבים כתוצאה מהרדיפה העזה והלחץ הפסיכולוגי במתקנים לחולי-הנפש.

המתרגלים העצורים בבתי החולים לחולי נפש גם נתונים לטקטיקות של שטיפות מוח עזות על מנת להסית אותם כנגד פאלון גונג; הם מעונים בתראפיית שוק חשמלי, מונעים מהם שינה, ומכניסים לגופם כמויות גדולות של סמים עוצמתיים.

התאחדות הפסיכיאטרים העולמית החליטה לחקור זאת באוגוסט 2002, אך רשויות סין מנעו מהם שוב ושוב אפשרות גישה למתקנים לחולי נפש.

וואנג ג'י-צ'ין, בת 29, נהרגה מסם קטלני

משטרת העיר צ'ונג-צ'ינג אסרה את העלמה וואנג בגלל שהיא סירבה לגנות את הפאלון גונג. ב- 29 ליולי, 2000, היא נלקחה שלא כחוק למחנה העבודה בכפייה לנשים מאו-ג'יא-שאן שבעיר צ'ונג-צ'ינג ונשפטה לשנתיים של עבודות פרך. שם היא עונתה בעינויים המנטליים והפיזיים האכזריים ביותר. כתוצאה מכך, בריאותה הידרדרה בכל יום, משקלה פחת, והיא כבר לא היתה יכולה לדאוג לעצמה. בתירוץ של לטפל ב"מחלות" שלה, משטרת המחנה הורתה לשבע או שמונה עצירות שהיו מכורות לסמים להאכיל אותה בכפייה עם סם לא ידוע, וגרמו לה להיכנס לקומה.

בראותם שהעלמה וואנג מתקרבת למוות, מחנה העבודה בכפייה שלח אותה הביתה כדי שיוכל להימנע מלקיחת אחריות. לאחר שחזרה לביתה, העלמה וואנג נותרה במצב קריטי, יורקת דם ודימום בצואה. זרועותיה ורגליה הפכו חלשים ביותר. היא גם התקשתה לנשום, היתה משתעלת, מקיאה ומשלשלת. היא חשה כאבים חדים בבטנה בעקבות מיימת (הצטברות עודפי נוזלים בחלל הבטן), ולא יכלה לישון בלילות. היא מתה ב-23 לספטמבר 2002.

"אם נמשיך לתת לך את הזריקות האלה, כל הגוף שלך וכל האיברים הפנימיים שלך יקמלו ואת תסבלי ייסורים עד מוות"

הואו ג'ין-יואן היא מתרגלת פאלון גונג בת 59 מהכפר באי-יאנג-הו שבפרובינציית הונאן.

הרשויות עצרו את העלמה הואו מספר פעמים על מנת לנסות לכפות עליו להפסיק לתרגל פאלון גונג. לבסוף, היא החלה בשביתת רעב בכלא כדי למחות על מעצרה ללא משפט. כתגובה, היא הועברה למחלקה הפסיכיאטרית, שם שוטרים הזריקו לה סם לא ידוע. הלשון והמצח שלה נעשו רדומים. בזמן היום השלישי ולאחר הזרקות נוספות, אחות אמרה לה בשקט "דודה, את חייבת לאכול. אם נמשיך לתת לך את הזריקות האלה, כל הגוף שלך וכל האיברים הפנימיים שלך יקמלו ואת תסבלי ייסורים עד מוות". גברת הואו עדיין לא נכנעה לדרישות המשטרה אז ההזרקות המשיכו. ביום החמישי, שתי רגליה היו רדומות והיא כבר לא היתה יכולה לעמוד. בסוף החודש, רגליה היו משותקות. לאחר שבועיים נוספים, הסמים גרמו לה לעיוורון מלא.

מו שווי-ג'ין

מו שווי-ג'ין בת ה-64 נשלחה למחנה עבודה בכפייה והוכתה עד מצב שבו השתעלה והוציאה דם. מתוך פחד שהיא תחשוף את העינוי המחריד שניצבה מולו במחנה העבודה בכפייה, בכירי המחנה הזריקו לה סם שמשתמשים בו להמתות חסד. היא התמוטטה ומתה.

צ'ן יינג

"המשטרה שמו עליי אזיקים ושלשלאות ושלחו אותי לבית חולים. המשטרה ביקשה מהרופא לתת לי בכוח אינפוזיה מטפטפת לתוך גופי. כשהיא טיפטפה הרגשתי שכלי הדם שלי כה כואבים, כאילו שהם נקרעים, והלב שלי דפק באלימות. באותו רגע, חשבתי שאם לא הייתי אדם עם אמונות שהפכו אותי לבלתי ניתנת לערעור וסובלנית, הייתי מתה מהתקף לב. זמן קצר לאחר האירוע, נשלחתי לתת-תחנת המשטרה בא-באו-שאן, ואז מאוחר יותר שוחררתי.

"מאז שהוכרחתי לעבור את האינפוזיה המטפטפת, הצד השמאלי של גופי סבל עוויתות לעיתים קרובות. העצבים שלי הרגישו רדומים וכואבים. נהייתי רגשנית מאד ודכאונית, ותמיד חשתי כאילו אני תחת עומס רב. לעיתים קרובות הייתי מרגישה שאני לא יכולה לשאת את זה יותר ושאני אתמוטט. מאוחר יותר חשתי שאני מאבדת את הזכרון שלי. תמיד הייתי מרגישה ישנונית. אז, איבדתי את זיכרוני של מה שראיתי ושמעתי בזמן שהייתי עצורה במעצר טווח ארוך. כשחזרתי לצרפת, ראיתי כמה תמונות של מתרגלי פאלון גונג שעונו. זה העיר את זיכרוני והתחלתי להיזכר בכל החוויה העגומה..."

"כל הזמן הייתי מסוחררת וישנונית..."

"זמן לא רב לאחר שהכניסו אותי לבית החולים לחולי נפש, צוות העבודה שלי שלחו מתרגלת נוספת. לאחר שהזריקו לה סמים במחלקה של טיפול נמרץ, היא בתחילה נפלה מחוסרת הכרה, ולאחר מכן החלה להזות. היא כרעה כל הרצפה והחלה לאסוף דברים מכל הרצפה, היא טענה שהרצפה היתה מכוסה בחרקים. הרגשתי כל כך רע בשבילה ולקחתי אותה חזרה למיטה שלה. לאחר כמה זמן, היא חזרה על אותו תהליך מחדש. הם כתבו את שמותינו על הלוח שבמשרד המחלקה ודרשו שצוות בית החולים יעקוב בנוקשות אחר התרופות שלנו. אני הייתי עצורה בבית החולים לחולי נפש למשך ארבעה חודשים, בזמן ההוא הייתי כל הזמן מסוחררת וישנונית מהעינוי היומיומי של התרופות. גם חשתי בחילה וחולשה, ובכל גופי היתה בצקת. גופי לגמרי איבד את צורתו. מה שהיה אף יותר מכאיב הוא שנדרש ממני כל בוקר ללכת יחד עם חולי הנפש ל"מועדון" בשביל הכביכול "טיפולי נפש", שכללו שירה וריקודים. היו גם זמנים בהם המחשבה שלי היתה בחוסר סדר, והרגשתי שאני לא אוכל לשאת יותר את הלחץ הפסיכולוגי הכבד. זה היה כאילו שלא אוכל לעמוד בזה אפילו עוד דקה. הייתי גם מפוחדת שלא אהיה מסוגלת לשלוט בעצמי, אז המשכתי להגיד לעצמי לא להשתגע. ברדיפת הפאלון גונג, המשטר של ג'יאנג זמין השתמש בעינויים כאמצעי להפוך אנשים טובים וחפים מפשע לחולי נפש... כשעזבתי את בית החולים, העיניים שלי החלו להעלות מוגלה, ואפילו לפתוח אותן נהיה קשה. הפנים והחוץ של האוזניים שלי גם החלו להעלות מוגלה ושיחררו נוזל צהוב, כך גם הקרקפת והצוואר שלי. זה גרם לגירודים ולכאב שהיה פשוט קורע לב..."

– מתוך עדות של מתרגלת פאלון גונג

לו הונג-פנג

"...הם קשרו את לו הונג-פנג למיטה והזריקו לה והאכילו אותה בכפייה בכמויות גדולות של תרופות שעלולות להזיק למערכת העצבים המרכזית. על פי דוקטור עם שם המשפחה יונג, הכריחו את לו לקחת 24 טבליות של תרופות המסוגלות לגרום לאדם לאבד את ההכרה למשך כמה ימים. 50 יום של עינוי בלתי אנושי שכזה דחפו את לו למצב של טראומה מנטלית. הסמים והעינוי הפיזי שהיא נאלצה לסבול הותירו אותה חלושה לחלוטין. בסוף החודש יולי, לו הובאה הביתה. היא נפטרה ב-6 לספטמבר 2000."


הבא: האכלה בכפייה  |  שיטות עינויים אחרות

קישורים: פאלון גונג | חדשות פאלון גונג